אני בטוויטר


עקבו אחריי hagintlv באתר http://twitter.com

עמודים

רייטינג גבוה

תגובות אחרונות

 

נושאים

פוסטים אחרונים

מתי.. מתי.. מתי...

מרץ 2010
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ'    
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
  • מבקרת לעיתים

  • מורה נבוכים

  • כלים


    היו כאן

    ארכיב עבור 'לכו לראות'

    להיוולד מחדש, ליצ’י שפיצי, חיים הרגשי ודואט בסולו

    הלכתי למופע פלייבק שהוזמנתי אליו במוצ”ש. בסוזן דלל. אנסמבל הפלייבק הישראלי. זה שמו. מסתבר שהם מופיעים בסוזן דלל מדי חודש. בתחילתו, אני חושבת, אבל אל תתפסו אותי במילה. בכל אופן, תמיד במוצ”ש.
    לא היה לי מושג ירוק לקראת מה אני הולכת. טוב, זה לא מדויק,  כי קראתי קצת, ושמעתי מחוויות של א/נשים אחרים, אבל […]

    באמת קרוב

     ב-8-8-09 מוצ”ש, כשכל רב חבריי וחברותיי עמדו בכיכר רבין והקשיבו למיטב זמרי וזמרות הארץ בעצרת זיכרון לנערה ובחור שנרצחו, כנראה בשל העדפותיהם/ן המיניות, אני נסעתי לכפר. כפר סבא. יחד עם ש’. חברה שהשאירה את בן זוגה בבית. יחד עם שלושת ילדיהם. אני באתי בגפי. הבחור שאני מתרועעת איתו בימים אלו כל כך זקן […]

    גיליתי ש…

    כשאת הולכת עם תינוקת במנשא ברח’ בוגרשוב, או בגן מאיר, או בדיזינגוף או יושבת בפארק מול “נבחרת החותרים/ות של ת”א”, אז כל העולם ואשתו משאירים לך הודעות במשיבון בנוסח הבא (פחות או יותר): “ראיתי אותך היום ב… ולא אמרת שהיית בהריון וילדת. לא יפה (מצידך). אבל יפה לך התינוק/ת. את זורחת”. כן. אני זורחת. והתינוקת […]

    סָפֶק

    סופסוף הלכתי לראות אותו. ויש לי הרבה מה להגיד עליו. אני לא בטוחה שאעשה זאת כאן. למה? כי דיברנו עליו לא מעט בקפה שאחרי. וגם בגלל הגילוי הנאות שיבוא בפסקה הבאה. בכל זאת, מה דעתי? שצריך לראות אותו. שיש לי ביקורת לא מעטה עליו ושטוב שעושים סרטים שקשורים לפגיעה מינית. בייחוד פגיעה בילדים/ות. שמי שלא […]

    נקודה טובה - ההופעה

    אתמול הייתי בארץ ישראל השלימה. והיה לי פשוט מקסים. נהדר. נ ה ד ר . מה מקסים? אדיר. אני באופוריה ממש. כן. אני חגית. שמאלנית מבטן ומלידה וגם מבית אמא ואבא (עדיין. טוב, אולי קצת זזתי לאמצע, אבל השורשים שלי נטועים לגמרי). אורבנית הכי שיש. דגש על תל אביב (אם בישראל עסקינן). חזרתי מארץ ישראל […]

    הסיפור המופלא של-

    Benjamin Button

    מופלא לגמרי הסרט! למה?

    בגלל הסיפור המקורי והלא רגיל.
    כי לכל אחד ואחת יש מקום כאן. וגם תפקיד. כנראה.

    בגלל בראד פיט (זקן, צעיר, באמצע, מה זה משנה בכלל מתי) והמבטא המהמם שסיגל לעצמו בסרט. בכלל, שמתי לב שכמעט בכל סרט שלו הוא במבטא אחר. מה הסיפור בדיוק?

    בגלל קייט בלאנשט ההורסת ביותר כאן.
    בגלל משפטי הימימה […]

    האורח(ים) הבלתי קרואים?!?

    כשלמדתי לתואר ראשון באוניברסיטה היו לי כמה מרצים “עייפים”. כאלו שלימדו אותו קורס מאז שנולדו בערך ולא חידשו בו כלום. שמחת החיים שלהם נעדרה מזמן או שמעולם לא היתה שם. אפורים כאלו. כאלו שלא זכרו (אני מניחה) מדוע בעצם פנו לאקדמיה ומתי התלהבו ממשו. אני זוכרת שאז לא הייתי כזאת אמפטית כמו היום, לשוני היתה […]

    בטח זמרת… או דוגמנית

    דעתי בנוגע למגדר, פמיניזם, שוויון זכויות ושאר מילים גסות ידועה לכל. לכל הפחות, למי שמכיר/ה אותי. למרות שזה ידוע, אני בכל זאת לא אשתוק. בכל זאת אומר את הדברים. תמיד. לא שותקת. זו התכונה הכי בולטת שלי. לטוב. וגם לרע. אז כן, למרות שדעתי ידועה, אני אגיד אותה שוב. בטח זה ייקח כמה פסקאות. כזאת […]

    אימהות ואי-מהות*

    ראיתי עוד סרט השבוע. (נו, די. לא לצחוק עליי. זה הבילוי החביב העליי ביותר בימים אלו) סרט כל כך טוב שעשה לי נעים נעים. בכיתי קצת. כמו שאני אוהבת. התרגשתי. במידה. והתענגתי על כל שניה. אני יודעת שאני נשמעת קלישאתית, כי בזמן האחרון באמת אני גומרת את ההלל על הרבה סרטים.
    אז רק לשם הרשומות, […]

    ויקי כריסטינה ברצלונה

    ראשית, עליי לפתוח בוידוי. אני לא מחבבת, כלומר לא סובלת, מה שהתכוונתי להגיד הוא שאני מתעבת את וודי אלן.
    יש כמה סיבות שהובילו אותי לתיעוב הזה. א- הנוירוטיות שלו ושל סרטיו התחילה לעלות לי על העצבים מרגע לרגע. מה שנראה לי חינני בתיכון, התחיל להיות לעוס ומאוס בעיניי בשנות ה-20 שלי, החריף ב-30 וגו’. […]